(בתמונה – חלה לשבת של אור שפיץ)
אחרי יום שישי שנראה שלא ייגמר, סוף סוף שבת מגיעה, ואיתה תחושת רוגע ושקט. אבל מעניין לגלות שגם כשיש יותר זמן, כמו בימי הקיץ הארוכים או בשבתות עם שקיעה מאוחרת, האתגר לא נעלם – הוא פשוט משתנה.
זמן פנוי: מתנה או אתגר?
בעולם העסקים וגם בחיים הפרטיים, סדנאות לניהול זמן עוסקות כמעט תמיד בבעיה של חוסר זמן. המשאלה הנפוצה היא "לו רק היה עוד זמן!" אבל מה קורה כשיש לנו הרבה זמן פנוי? הקיץ מביא איתו ימי שישי ארוכים שאי אפשר היה לחלום עליהם בחורף.
ומה מתברר?
שלפעמים, עודף זמן הופך לאתגר לא פחות גדול מחוסר זמן.
איך מנהלים זמן כשיש יותר מידי ממנו?
כשיש פתאום שפע של זמן פנוי, אנחנו עומדים בפני דילמה חדשה: מה עושים איתו? איך מתמודדים עם הזמן הארוך הזה כך שהוא ירגיש משמעותי ולא "נמרח"?
לנהל את הפנאי
כשיש לנו יותר זמן, אנחנו לעיתים מרשות לעצמנו לאחר, להתעכב, ולהוסיף לעצמנו "עבודות יזומות" שאולי בכלל לא היו בתכנון. חבל. הרי לכל אחת מאיתנו יש גם חלומות שמחכים:
- לאכול ארוחת בוקר עם בעלך
- לאפות חלות ולהפריש חלה
- להכין שניצלים ליום שני
- לפטפט בטלפון עם שתי חברות מהתיכון
- לטגן חצילים לשלושה שבועות
- לבשל מטבוחה נהדרת ולשלוח לחברה
- לצאת להליכה
- למיין את הספרים ולהדביק ספרים קרועים
- לתקן את המכפלות בחצאיות השבת
ועוד כמה.
אז הנה הגיעה ההזדמנות! יום שישי ארוך ופנוי, למה לבזבז על שטויות? תכנני לך עוד כמה פעילויות מהנות וכיפיות שאת דוחה כל החורף ותבלי את היום הזה – כל שבוע – בנעימים.
העיקר להתחיל בעיקר
אמהות רבות מספרות שהלחץ שלפני שבת אינו תלוי בשעה שבה היא נכנסת – תמיד נראה כאילו הזמן אוזל, ובשנייה האחרונה יש עוד כמה דברים לעשות.
למה זה קורה?
בגלל שמרגישים שיש זמן, ואז פתאום ממש אין!
כשנדמה לנו שיש הרבה זמן, אנחנו מרשות לעצמנו להתעכב ולהתעסק בפרטים קטנים, עד שלפתע מתברר שזמן כבר אין, והלחץ מגיע.
התמקדי בדברים המרכזיים שאת צריכה להכין, ורק אחרי שהעיקר מוכן – התפני למשימות שהן בגדר "מותרות".
למשל, אוכל לשבת: להעמיד סירים על האש – דגים, מרק, חמין. עוף בתנור- עם תפוחי אדמה כתוספת. אורז במיקרוגל. זהו, יש מה לאכול בשבת.
עכשיו את חותכת ירקות לסלטים מבושלים, מדפדפת בספרי הקינוחים ומתחילה לנהל לך יום שישי חופשי: מעכשיו הכל בפלוס, הכל באקסטרות. רגוע. גם אם לא תספיקי משהו – התחלת בעיקר, תוכלי לנוח ביום שישי ותבקשי מהילדים שיעזרו עם הסדר וההתארגנות הסופית.
המשימות החשובות לקראת שבת הן גם הכנת הבגדים והסדר בבית. גם כאן, פעלי לפי העיקרון של להתחיל בעיקר. את הפינישים תשאירי לאחרים, או לזמן שיוותר. מבחינתך – שבת המלכה יכולה להיכנס הביתה ואת מוכנה לקראתה בשמחה
שעתיים לפני שבת, כשאת רוצה כבר להרגיש ששבת כאן – שוב התחילי בעיקר: זה הזמן להעמיד את הסירים על הפלטה, להתלבש ולהתאפר. ברגע שזה מוכן, את כבר ערוכה להדלקת נרות. כל מה שתספיקי מעבר לכך – להלביש את הילדים, לקפל מפיות יפות וכו' – זה רק תוספת. הבסיס, העיקר, כבר כאן – לכבוד שבת.
ארוחות
יום שישי ארוך ויום שבת ארוך פירושם עוד שתי ארוחות מלאות ועוד שתי ארוחות ביניים… טוב – הגזמתי. לא ממש ארוחות מלאות, לא ממש שתים – אך בהחלט עוד אוכל. מה אפשר?
- לבשל לשבת מרק גדול עם קניידלך או אטריות, שיספיק גם ליום שישי.
- קוגלים / פשטידות ( קוגל תפוחי אדמה, קוגל אטריות , קוגל תפוחי עץ…)
- עוגות משביעות – במקום טורטים מעוצבים, לכי על עוגות שמרים מקמח מלא, קוראסונים, או עוגות עשירות עם פירות מיובשים וקוואקר. אלו עוגות ועוגיות שגם משביעות, גם מזינות וגם מפנקות כנשנוש.
- לכבד את ערב שבת ואת הסעודה השלישית במעדן חלבי שלא מופיע על שולחנכם בימי החול הרגילים / או בדגני בוקר מיוחדים יותר.
- להכין אוכל שלא דורש סכום וצלחות: פסטרמה בפיתה, לאפה…
מנהג פלג המנחה: פתרון פשוט לסדר ערב שבת
יש מי שאימצו את המנהג החוצניקי להכניס את שבת כבר בפלג המנחה. הם מדליקים נרות כ-15 דקות לפני הזמן, מקדשים מיד, ואחר כך מתפללים ערבית עם הציבור אחרי הסעודה.
המנהג הזה מקל מאוד על ההתארגנות, במיוחד כשמדובר בארוחות. הסעודה מתקיימת סביב השעה 19:00 במקום 21:00, מה שמאפשר לרוב הילדים לחכות מהצהריים עד הערב לארוחה משביעה. הקטנים יכולים ללכת לישון מוקדם, והגדולים נהנים ממנה אחרונה, פיצוחים ודברי תורה עד שאוחזת את כולם שינה…
סעודת אמנים בשבת
בשבת ארוכה, אפשר להכין "סעודת אמנים" חגיגית לשעה 16:00. הגישי פירות, ירקות, ממתקים, פיצוחים ומעדנים שונים – דרך נהדרת להרגיע את הרעבים שממשיכים לפתוח את המקרר ולשאול "מה יש לאכול?" שעוד מעט יש סעודת אמן חגיגית. ולאחריה – שיחכו עד 1900 – עוד מעט סעודה שלישית.
אין תגובות, תהיו הראשונים להגיב!