עיטור ספלי קפה בטכניקת שפריץ

ריטואלים וקפה חזק – גללו למטה כדי לקרוא את ההשראה לספלים המהממים האלה, ולשיתוף אישי על ריטואלים – הטרנספורמטור שהופך חיים רגילים לקסם.

מה צריך:

• ספלי קפה חלקים
• לקה לצפרניים בצבע הרצוי
• אציטון לדילול
• כלי חד פעמי לערבוב
• מכחול ישן להתזה

מה עושים:

1. מנקים ומייבשים היטב את הספלים.

2. מרפדים משטח עבודה בעיתונים.

3. בכלי חד פעמי מטפטפים מעט לק לצפרניים עם כמה טיפות של אציטון. מערבבים בעזרת המכחול לדילול.

כדאי לשים לב: הלקים של החברות השונות מגיעים ברמות נוזליות משתנות, ולכן לא הצלחתי להגיע למתכון כמותי אחיד וברור. תצטרכי להתנסות קצת ולהרגיש את זה.

הלק צריך להיות נוזלי מספיק כדי להשפריץ נקודות קטנות וחזקות של צבע, אבל לא נוזלי מדי (שאז הנתזים יוצאים רחבים ודלילים וצבעם דהוי).

4. טובלים את קצה המכחול בלק המדולל ובעזרת האצבע המורה פורעים את שיערות המכחול שוב ושוב. נוצרת "השפרצה".

5. רוצה יותר מזה? טבלי את המכחול שוב והתיזי שוב מסביב לספל. את קובעת את רמת הצפיפות של הפאטרן.

הכיף הגדול בעבודה עם לק הוא שאם לא היית מרוצה מהדוגמה שיצאה לך, קל למחוק (בעזרת צמר גפן ואציטון) ולהתחיל מחדש.

גם את הנתזים של הלק על משטחי העבודה תוכלי לנקות עם אציטון באותו האופן.

השראה:

ריטואלים.

הטרנספורמטור שהופך חיים רגילים – לקסם.

כמו טיול רגלי ביער, בכל שישי בבוקר.

כמו נשיקה מתוקה-ארוכה של כל ילד לפני הקידוש (שהיא שונה מהותית, אם שאלתן, מריטואל הנשיקה-החפוזה-לפני-השינה).

כמו 10 דקות של מדיטציה בחדר החשוך והמחומם.

כמו "ספריה-של-יום-רביעי".

כמו קרואסון שוקולד חם, במסע סידורים עירוני.

כמו שיחה עמוקה עם חברת נפש, כירבולית רכה וקפה חזק.

הרבה מהריטואלים שלי מעוגנים במסורת, שרציתי ובחרתי להעביר הלאה. והרבה מהם – המצאות חדשות, פרי אהבתי לחגיגי.

כי טקס מזמין תשומת לב. הוא מעגן את החמקמק; מקדש את הרגע. מקבע אותו אל המודעות בקישוטים של זכרון.

קחו את זה למשל:

היא רק נכנסת, ומנגנון הריטואלים מתקתק את עצמו.

אני שולפת את הספלים וקפה. חזק. מוזגת אותו רותח עם נוכחות בולטת של אספרסו. (לשיחות עליהן תיפול או תקום רומא צריך להתאזר בתעצומות.)

היא מושכת לכיוונה את הכירבולית, אני מחבקת את הכוס. טקס.

היא תרים את הספל ותבחן אותו במבט. של אחת שחבקה אצלי אינספור כוסות קפה, אבל הספל – תמיד משתנה. "שוב קנית יותר מדי?" היא תגער בי, בכאילו. "תראי", אני אקרא בצהלה, "הכנתי לבד!"

טקס.

אם יהיה לי חשק (ואם היא סימסה על הגעתה מספיק זמן מראש), אכנס אל המטבח ואפתח ארונות. אטיל על השיש כל מה שראוי לאכילה, וארכיב משהו קטן ומפתיע. היא תכנס אלי למטבח, תרחרח. "את שדה משחת" היא תגיד. ואני אומר: "זה רק לחם עם שוקולד, את יודעת שאני מקרה אבוד במטבח."

טקס.

ואז ניפול על הספה באנחה. נלגום את הקפה רותח – באנחה. נחסל את הכריכים, כמובן באנחה, וכעבור שלוש שעות בערך, נקום (באנחה) לשטוף את הספלים ואת העיניים, ונגיד: "איזה מזל שיש לנו אחת את השניה…" ונגיד: "איך הקפה היה טוב…"

טקס.

לחצו כאן לשלבי הכנה לכריכי צורות צבעוניים

קרדיט: קפה ויפה

הכלים באדיבות: קרש עץ ושיש, כירבולית, כפית- פוקס הום. ספלים – גולף אנד קו. הפוסט בשיתוף קפה עלית

צילום: שושי סירקיס לקפה ויפה