אני מקווה שימי הפורים עברו עליך ברוגע ושמחה.
יתכן ואת כבר מבריקה את הבית לפסח, אני למען האמת עדיין אוחזת בפורים.
קוראת את המיילים המודאגים שלכן בנוגע לערמות הממתקים שנשארו בבית,
ומבינה שגם אם אין לי פתרון קסם, או משנה ברורה, כדאי שאנסה להועיל ולו במעט.
למרות שהצהרנו על התזונה הבריאה כאופנה שנעשית רווחת מיום ליום.
עדיין משלוחים עמוסי ממתקים התדפקו אצלנו בבתים*.
מה עושים או לא עושים עם כל אלו? האם זה באמת בבחירה שלנו?
לאימהות לקטנטנים יש את הפריבילגיה (הזמנית) לשלוט במצב.
אני פונה בדברים שלי לאימהות לשכבות הגיל האחרות.
כשאנחנו מדברות על ילדים ומתבגרים שקיבלו בעצמם משלוחי מנות.
איך נוכל כאימהות אוהבות ואכפתיות למזער את הנזקים?
למעשה זאת הזדמנות לפתח שיח בוגר עם הילדים כל אחד בהתאם לגילו.
כך נעזור להם לבנות מערכת יחסים של התבוננות ובחירה מול האוכל.
לא לאסור עליהם לאכול, לא להעלים להם ממתקים ללא הסכמתם,
לא לכנות את הממתקים בשמות גנאי כמו רעל, מסוכן, זבל וכד'
(מה שעלול להוביל לאכילה בסתר, הלקאה עצמית ובמילים אחרות בסיס למערכת יחסים מורכבת מול האוכל).
לא מחלקים או תורמים את הממתקים לילדים חולים.
זהו הדבר האחרון שהם צריכים.
רוצים לשמח אותם? קנו להם הפתעות, ציירו ציורים…
את הממתקים המיותרים אפשר לזרוק ללא חשש בל תשחית.
הבנו מה לא כדאי לעשות, אבל מה כן?
להביע אמפטיה ולהזדהות עם הרצון של הילד להנות.
לגלות לו שגם אנחנו נהנות מטעמים שונים שלא בהכרח בריאים
(אולי אמא לא אוכלת ממתקים כי היא פשוט לא אוהבת??)
לכן חשוב כל כך לשמש דוגמה אישית ולתווך אותה לילד.
הילד מציע לך X , את נמנעת ואומרת:
"תודה חמוד, זה באמת טעים, אבל אני חושבת שזה לא יעשה לי טוב"
את עומדת מול משלוחי המנות ואומרת:
"יש פה הרבה דברים שאני אוהבת, אבל אני בוחרת משהו אחד שישמח אותי ודי לי".
שימי לב לשדר לילד (ולעצמך) כי את פועלת מתוך בחירה.
מעדיפה רצון אחד על רצון אחר, ולא מנוהלת ע"י "אסור לי" "אני חייבת" וכד'
כדי לשחרר התנגדות, חשוב להדגיש לילד שמה שקיבל הוא שלו,
ועם זאת לתת אופציה להפתעות כתחליף לחלק מן הממתקים.
את יכולה להציע לשמור לו את השלל, לחלק לתקופה.
הצבת גבולות של כמות ליום תלמד את הילד לדחות סיפוקים.
אצל ילד גדול יותר אל תציעי לשמור עבורו,
שדרי לו כי את סומכת על שיקול דעתו, הוא ירצה להוכיח שצדקת.
לגייס את הרצון של הילד
הילד רוצה להרגיש גדול / לגבוהה / להצליח בלימודים
הסבירי לו אילו מזונות יעזרו לו להגיע ליעד,
ואלו מאכלים עלולים להפריע לו בדרך למטרה.
כאן ניתן להסביר מה בין מאכל – נלעס ונבלע,
לבין מזון שמזין את הגוף ומסייע לו לתפקד בצורה טובה.
ממתקים אמנם אכילים אבל אינם מזינים.
דאגי לארוחות מזינות כסדר.
הציבי גבולות – קודם אוכלים את הארוחה, אח"כ נהנים מהממתק.
שוב נאפשר לו לתרגל דחיית סיפוקים.
ילד שבע יסתכל על הממתקים עם מבט מפוכח יותר.
יהיה לו קל יותר לעשות בחירות נכונות של "מה" ו"כמה".
קרה והילד אכל יותר מדי? עכשיו כואבת לו הבטן?
ילדים לומדים מטעויות. היי שם כדי להקל עליו.
אחרי שהוא ירגיש טוב יותר נסי לתווך לו את מה שקרה,
ולעזור לו להגיע למסקנה הנכונה עבור הפעם הבאה
(שימי לב להיזהר מגישת "אמרתי לך…").
מקווה שהיה לך לתועלת
מאחלת לך ולילדיך הרבה רגעים מתוקים באמת.
שירה אזולאי מלווה נשים לשינוי תזונה מתוך רוגע והנאה, מפתחת מתכונים בריאים וקלים להכנה עם דגש על טעם ונראות שישאירו אתכם עם טעם של עוד…